<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' יו"כ</h1>
<h2>דף כד:</h2>
בפ' במה מדליקין אריב"ל יוה"כ שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בד' תפלות קשיא הלכה אהלכה אמרת הלכה כריב"ל וקי"ל הלכה כרבא דאמר יו"ט שחל להיות בשבת ש"ץ היורד לפני התיבה ערבית א"צ להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין ש"ץ יורד בפני התיבה ערבית הכי השתא התם בדין הוא דאפי' בשבת נמי ל"צ דרבנן הוא דאתקין הכא יום הוא שנתחייב בד' תפלות וכן הלכתא. וכן ר"ח שחל להיות בשבת מפטירין בנביא ואינו מזכיר של ר"ח דנביא בר"ח ליכא כלל. וכן עמא דבר. ותו יו"כ שחל להיות בשבת ש"ץ יורד לפני התיבה ערבית [וכו'].
<h2>דף קטו.</h2>
בפ' אלו קשרים ר"ח בר' אבא אר"י יו"כ שחל להיות בשבת מפצעים באגוזים ומפרכין ברמונים מן המנחה ולמעלה כיון דחזי דקא מחרפי אתי אגרתא ממערבא דאסור והלכך בין בחול בין בשבת [אסור]. והטמנת חמין בעיו"כ אתשיל רב נחשון והשיב זה שעושה ביוה"כ כדרך שמותר בשבת אוכל ממנו במוצאי יו"כ ומותר.
